הגיבורים בספרים

מכונה גם ג׳ורדן גירל…מצטרפת לקבוצה לאחר שברק שחם שם עליה עין בטורניר ידידות בו השתתפה הקבוצה ובמהלכו הצטיינה. הצטרפותה ל״עשיריה הפותחת״, מובילה להתמרמרות גדולה בקרב השחקנים. אחד הנפגעים העיקריים מכך הוא אסף, שמאבד דקות משחק רבות, ומוצא עצמו בקצה הספסל. תמרה עצמה מתקשה להפוך להיות חלק מהחבורה, אבל לא אחת כמוה תשבר מאתגרים כגון אילו

גבוה כמעט כמו תומר, שבמהלך מבריק צירף אותו ל"עשיריה הפותחת"… לאבא שלו יש קיוסק בים ואלכס עוזר לו שם ככל הניתן. יחד עם "הפלאפל של חיים" הקיוסק הוא מקום המפגש הקבוע של "העשיריה הפותחת". אלכס חולם שממש כמו אביו, שהיה כדורסלן בדינמו מוסקבה, גם הוא עוד יהיה מקצוען… הבעיה היא שאלכס שוכח שצריך להתאמן קשה בשביל להגשים חלומות, והוא נוטה להיעדר מיותר מדי אימונים… משחק כששני מגני ברכיים גדולים מכסים את ברכיו, ומגן זיעה גדול במיוחד עוטף תמיד את מרפק ידו הקולעת.

האול-אראונד פלייר של הקבוצה – שבתרגום מאנגלית זה בערך השחקן שיכול לעשות הכל על המגרש, ומשני צידיו – בהתקפה ובהגנה… האיש לתפקידים המיוחדים של הקבוצה, שר ההגנה של "העשיריה הפותחת"… נדבק כמו עלוקה אל השחקן היריב, צמוד צמוד לעורו, ולא נותן לו לנשום. אסף לא מפחד מכלום. הוא יעשה הכל, אבל באמת הכל, כדי לעמוד במשימות שברק מטיל עליו. אפילו אם יצטרך לשחק קשוח מאוד. הכינוי שלו: "קיר הברזל"… אסף הרוויח את הכינוי הזה בכבוד – כשהתקפת היריב פוגשת בו היא נהדפת לאחור כאילו נתקלה בקיר אימתני… כשאסף מתאמץ מאוד, מתרגש או סתם מתלהב באופן קיצוני, הוא עלול לדבר פתאום במין גמגום מיוחד רק לו… כשזה קורה הוא חוזר על אותן מילים פעמיים.

"האקדוחן" של "העשיריה הפותחת"… הצלף הכי טוב באזור… לא משנה באיזו עמדה במגרש יקבל את הכדור – תמיד ימצא את הדרך להשחיל את הזריקה שלו אל הסל… כמעט תמיד לזריקה שלו יתלווה צליל מיוחד, כזה שרק הוא יכול לייצר: סווויייששש, שקט כזה ובוטח, שפירושו סל חלק – "רק רשת"! סגנון הזריקה של דורון אולי קצת מוזר ואולי גם לא הכי יפה למראה… הוא שולח את הזריקה מאזור נמוך מאוד, בשליפה מהמותן… ובכל זאת, איכשהו, כל זריקה כמעט תמיד תמצא את דרכה אל תוך הסל. הוא מרכיב זוג משקפיים שמאובטחים בזמן המשחק בגומי המתוח בין שתי אוזניו ומאחורי ראשו. בעל חוש הומור מיוחד… דורון הוא תמיד זה שמגלגל אותנו מצחוק ברגעים הקשים בעוד הוא נשאר במבט רציני להחריד, פניו חתומות, כשהוא משחרר את הבדיחות ואת ההערות המושחזות שלו.

בן לעובדים זרים מניגריה, שנולד בישראל… נדב עזר לו להיקלט בקבוצה ונראה שעשה זאת על הצד הטוב ביותר… טוני הוא האתלט הכי מוכשר ב"עשיריה הפותחת" – כשהוא קופץ באוויר נדמה כאילו מעלית מחוברת לו לרגליים… ביום טוב הוא כמעט ומטביע על סל אמיתי… עדיין חסרים לו יסודות הכדורסל, אבל לחבריו אין ספק – כשישלים את מה שאינו יודע, יהיה בלתי ניתן לעצירה… אוהב ללבוש זוג מכנסיים רחבים במיוחד… קולע בעיקר לסל, אבל גם את שער ראשו – לראסטות המיוחדות רק לו.

קלעי לא רע. כיפה בצורת כדורסל כתום מחוברת בסיכה לראשו דרך קבע… צנום, חכם ומשוגע על כדורסל יותר מכל דבר אחר… אוהב להתאמן קשה ומאוד רוצה להשתפר, למרות שלא תמיד זה מצליח לו… שחקן הגנה מצוין, שכמעט בלתי אפשרי לעבור אותו ב"אחד על אחד"… למרות שלומד עד שעה מאוחרת, השיג אישור מיוחד ממנהל בית ספרו להיעדר לפעמים מהלימודים ולהגיע לאימוני הקבוצה… ואסור לשכוח – בזכותו הקבוצה עמדה במשימה: הוא הגיע ברגע האחרון לאימון, ורק אז קמה לה "העשיריה הפותחת"!

הצעיר שבחבורה… מגיע לאימונים ולמשחקים מיפו באוטובוס עם סבא שלו, שהיה כוכב כדורסל גדול במצרים ובישראל… מאיר זריז כמו שד ופיקח מאוד… בעל כושר גופני מדהים – יכול לרוץ שעות ללא הפסקה כאילו הוא משחק עם בטריה קטנה מתחת לגופיה. הוא קולע מאזורים וממצבים קשים במיוחד, שאף אחד אחר לא יכול אפילו לחלום לקלוע מהם… מכאן אולי הכינוי שלו – "הנשק הסודי". עלה בחמישיה במשחק הראשון מול מכבי תל אביב.

הקפטן של "העשיריה הפותחת"… המנהיג והדבק המחבר של הקבוצה. במבט ראשון שתעיפו לעברו לא רק שלא תאמינו שהוא כדורסלן, אלא תתקשו להאמין שהוא בכלל קשור לענף ספורט כלשהו… גובהו ממוצע בהחלט והוא אפילו קצת שמנמן. הוא נע על המגרש באיטיות מוזרה, ובכל זאת, נדב הוא השחקן שכל כדורסלן היה רוצה שישחק איתו בקבוצה ואף פעם לא נגדו… שומר מופלא, כמעט בלתי אפשרי לקלוע דרכו סל או אפילו לתפוס לפניו עמדה עדיפה ברחבה… יש לו זרועות ארוכות כמו של תמנון, כאלה שגורמות לו להגיע ראשון אל כל כדור ולחטוף אותו… בהתקפה תמיד יודע למסור את הכדור לשחקן הנכון בזמן ובמקום הנכון… לא מרבה לאיים על הסל. כשהוא כבר מחליט לקחת זריקה, יעשה זאת רק כאשר הוא לבד וכשאין אף אחד במצב טוב משלו. ב-99% מהמקרים בהם יבחר לזרוק, הכדורים שלו גם ייכנסו לסל, ולרוב – בעזרת לוח הסל… זו גם הסיבה שכולם מכנים אותו "הקולע עם הלוח".

מרבה לשתוק ולבהות באוויר… טיפוס מופנם ומעט מוזר, שנראה לפעמים כאילו מרחף במחשבותיו לעולמות רחוקים. למרות זאת הוא השחקן שבהברקה של רגע הגה את השם המלא של הקבוצה: "העשיריה הפותחת" – והפתיע את כולם… עדי סיגל לעצמו סגנון דיבור יוצא דופן ואפילו מעט תלוש, ככה שאפילו אם הוא כבר ידבר אליכם – לא בטוח שתבינו מה הוא בכלל רצה להגיד… אבל על המגרש הוא יודע לעשות הכל: לכדרר, למסור, וכמובן שגם לקלוע… עדי משחק כרכז ויחד עם עודד משמש כמוביל כדור מהטובים שיש. נוהג לשחק כששני גרביו מתוחים עד לברכיים, ועם חולצה הגדולה עליו בכמה מידות.

הכי נמוך בקבוצה… אבל עם כל כמה שהוא נמוך, ככה הוא גם מהיר וזריז… מתפקד כפליימייקר – רכז הקבוצה. תפקידו לקבוע איזה תרגילים תשחק הקבוצה, להניע את המשחק, למסור בזמן הנכון, וחשוב מכל – לשחקן הנכון… עודד אמנם אוהב לקלוע כמו כל שחקן כדורסל, אבל יותר מכל אוהב למסור מסירה חכמה שחותכת את הגנת היריב, מפתיעה את המגנים ומסתיימת בסל פשוט.
אולי בגלל חיבתו למסירה ותפקידו כרכז הקבוצה, הוא מכונה "המוח". לעודד זיכרון יוצא דופן לפרטים ולאנשים.
רק לאחרונה גילה עודד את הסוד הגדול אודות אביו, שהיה כדורסלן גדול עד שנפצע.

ה"שרוך" של "העשיריה הפותחת"… אמנם רק בן 11 וחצי, אבל כבר מתנשא לגובה של 1.70… החברים מכנים אותו בשם "שאקיל" וזו גם הסיבה שתומר משחק עם הספרה 32 על גבו – בדיוק כמו המקור האמריקאי… יש לו ניתור גבוה, קליעה בטוחה באזור הסל וכמות כזו של הטעיות באזור ה"צבע" שיכולה לשגע את כל מי שרק יעז לנסות לשמור עליו… יש לו גם שתי חולשות בולטות: ראשית, קשה לו מאוד לתפוס מסירות פשוטות, עד שלפעמים נדמה שבכפות הידיים שלו יש חורים כמו בגבינה צהובה; הבעיה השנייה שלו היא כמובן קליעות העונשין. בהן הוא באמת גרוע, בדיוק כמו האליל שלו, שאקיל המקורי… אבל תומר הוא לא מאלה שמוותרים וחיים עם המגרעות שלהם. הוא מתאמן בלי הפסקה על שיפור זריקות העונשין שלו. בסוף כל אימון תומר נשאר אחרון על המגרש וזורק מאות פעמים אל הסל.